עורך חופות מרגשות
עורך חופות מרגשות
"מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ" (שיר השירים ח', ז)
עליו חלמתם רבות,
השקעתם שעות של מחשבה מאמץ ומשאבים
החופה היא אחד הרגעים המרגשים ביותר בחיינו.
ורגע שיא חשוב באירוע בו אתם מכריזים על אהבתכם ומצהירים על מחויבות משותפת להפוך לאחד ולכן כמו שכל זוג הוא עולם ומלואו כך אני מתייחס לתכנון עריכת חופה
ברגישות, סבלנות, מקצועיות ושמחה גדולה.
אני מזמין אתכם לפגישה מקדימה בה נתכנן את החופה המדויקת עבורכם
רגעים מרגשים אלו יזכרו לעד.
בפגישה זו נתכנן איך תראה החופה, מה יאמרו החתן והכלה אחד לשני, מסירת טבעות או טבעת, מסירת כתובה לפני החופה או באמצע החופה, עם הינומא לכלה או בלי ועוד כל מה שאפשר לסייע לחתן ולכלה להנות מהחופה ככל שניתן.
הענקת חופה במתנה ליוצאי יחידות קרביות וגיבורי מלחמה.
אני מוקיר תודה גדולה לחיילנו שעומדים על משמר ארצנו ומוסרים את נפשם להגנת אזרחי מדינת ישראל, יש בי גאווה גדולה וכבוד לגיבורי המלחמה ואשמח שתהייה לי הזכות להעניק להם מכל ליבי את עריכת החופה במתנה כאות הוקרה להערכתי.
התמחות ביעוץ זוגי להתחלת חיים משותפים.
איך נוצרים נישואים מאושרים? כל גבר ואישה שואלים זה את זה את השאלה הזאת… התשובה, לדעתי, מצויה בתגלית ההדדית שמגלים שניים שנישאים: כל אחד מהם מגלה את הצורך העמוק ביותר של האחר, ומספק את הצורך הזה.
עריכת הסכמי ממון לפרק ב מוצלח.
לרב דויד אזולאי ניסיון רב מתוך בית הדין הרבני בירושלים, עושה זאת תוך העמקת והבנת צרכי הזוג וברגישות יתרה. משולב בליווי וחתימת עורך דין מוסמך.
בן 45 אב לשבעה יקרים, מחובר לעריכת חופות בלב ובנשמה, לאחד לבבות היא המעלה הגדולה ביותר.
הרגע הנעלה ביותר שהנני זוכה להיות חלק ממנו, ולהעצים אותו כמה שיותר.
עורך חופות לכל גווני הציבור בארץ ובעולם, באווירה נעימה ושמחה, זה שנים רבות.
החופה נערכת לפי בקשת הזוג ומתואמת בפגישה מקדימה בזום או פרונטלי לבחירתכם, מתמחה בסידור חופות לפרק ב' מוצלח, גישור בין בני זוג, וכתיבת הסכמי ממון.
מוסמך לעריכת חופות מטעם הרבנות הראשית לישראל, הרבנים הראשיים הגאון בקשי דורון, הגאון יוסף בר שלום רב העיר בת ים והגאון חיים פינטו רב העיר אשדוד.
הנישואים ישארו החשוב שבמסעי התגליות שאדם יכול לקחת על עצמו.
אהבה היא תכלית הזוגיות והמעלה הכי גדולה למי שמחפש להנות בחיים,
אהבה היא הרגשה עתיקת יומין שמושרשת בבני האדם ובכל הבריאה,
אהבה היא צורך של הבריאה להתקיים, אהבה יכולה לייצר ולבראות דברים ששום כח אחר יכול לברוא,
הבקשה של כל אדם באשר הוא קטן או גדול עני או עשיר איש או אישה, היא תמיד תהיה קשורה לאהבה,
כי האהבה היא דבר שיכול להעניק לאדם את כל הטוב שבחיים
וטובים השנים מן האחד
בני זוג החיים יחד בלי ברית נישואין ללא שיש איזה דבר שיקשה עליהם מעט בהפרדות מהווה חוסר בחיים משותפים, כי הקושי הוא בעצם גורם לחיבור חזק,
לדוגמא לאחר שמבינים שבני הזוג מתאימים בכל הבחינות שאיפות תכונות ויש התחברות חזקה, אז צריכים לפעול לחיבור הדוק נוסף,
וזה דומה לאדם שרוצה לחבר חזק יחד שתי פיסות של עץ שהוא צריך תחילה וראש לשייף את שתי החתיכות ולהתאים אותה לחתיכה השניה, ולפעמים אף לעשות חריצים כדי שהדבק יכנס בפנים ויהפו שתי החתיכות להיות ממש כאחד,
וזה למרות שהוא יודע שהפירוד יהיה קשה מאוד, והוא עושה הכל בשביל שהם לא יפרדו, ואם תשאל אותו שיתכן ותרצה להפריד בניהם מכל סיבה שהיא, א"כ מדוע יש צורך להדביק את החתיכות כל כך חזק,
התשובה לכך היא ברורה, שהמטרה היא בחיבור להיות אחד, ואחרי כל השיופים והבדיקות להתאמה לא חושבים על פירוד וצריך לעשות כל פעולה אפשרית למניעה מפירוד, וזה דבר פשוט ומובן.
וכן הוא בחיי הנישואין, שאחרי כל הבדיקות האפשריות להתאמה, צריכים הזוג לעשות הכל בגדר האפשר מלמנוע פירוד עתידי, ויש כמה פעולות לזה, כמו תהליך הנישואין וכל הכרוך בזה, הפרסום ברבים של הזוגיות, והכרזה על כך, וכן פעולות של שיתוף ממוני שווה, דברים שגורמים שלא בקלות רוצים להפרד, דברים המעידים על ההסכמה לחיות יחד.
וזוג שלא נוהג כן, חסר אצלם דבר מהותי בקשר של האהבה,
כמו לדוגמא נטילת אחריות מלאה על בן או בת הזוג, יש שיגידו שאינם חפצים בברית זאת, מפני עבר קשה בזוגיות ראשונה או מפני האופי שלהם שחוששים להתחייב לדברים, או שלא מחפשים קשר הדוק כי אינם מרגישים צורך,
אך רוב בני אדם מרגישים צורך גדול לחיות עם בן או בת זוג על דרך שתהיה בניהם כל מיני פעולות שיכתירו אותם להיות בשם "נשואים" "בעל ואשה" בשונה מחבר וחברה שהוא מצוי אף במין השווה כמו שני בנים חברים או שתי בנות חברות,
ולכן עושים לכך כל מיני הצהרות וסימנים לכריתת הברית, כמו נתינת טבעת, שהיא אות והסכמה לשותפות, ומוסיפים קושי בפירוד, כמו הפסדים ורווחים משותפים, חשבון בנק משותף קניית דירה משותפת, והעיקר שהוא להיות אך ורק של הבן או בת הזוג, זוגיות אישית לחלוטין, וכמובן ילדים משותפים אם הדבר אפשרי,
כך היה במשך כל הדורות בכל התקשרות הדוקה בחיים, שהיו מחליטים על דבר מסויים שהוא חשוב, החלטה היא דבר שגורם קשר הדוק, וכשמחליטים להיות נשואים הדבר הזה גורם לתחושת בטחון, וכמובן שזה צריך להיות מובן מאליו ששתי הצדדים מרגישים את הצורך לכך, כי אם הדבר חד סתרי זה מהווה בעיה גדולה,
כשאדם מציע נישואין לאשה הוא חייב להרגיש בטוח בהצעה שלו שהיא לא תשיב לו ריקם, למרות שתמיד יש לה את האפשרות לכך, אבל אם הוא מסופק בכך, הם עדיין לא מתאימים די הצורך לעת עתה,
כי אהבה היא דבר טבעי לחלוטין שצריך להרגיש אותו חזק מאוד, אהבה היא כוח שאמור להיות איתן בקשיים ובכל דבר המפריע, שבני הזוג יצטרכו להתמודד איתו במהלך חייהם,
כמו שכתוב "אהבת עולם אהבתיך", שהיא אהבה תמידית, או "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה", ועל איזה נהרות מדובר, ולמה הם צריכים להיות, אכן מי שמחפש זוגיות רק של הנאות שהיא רק נגיעות של אהבה, ולא מחפש להעניק ולסבול בשביל השני אין זו זוגיות, נהרות של קשיים פוקדים כל זוג, וכשיש אהבה גם אם יש הרבה דברים שרוצים לגרום לכבות את האהבה את אש האהבה, הם לא יוכלו לכבות את האהבה הזו שהיא בוערת כשמש בצהרי היום,
את הכתובה קוראים בניגון יפה תחת החופה, אך חשוב מאוד לדעת את המשמעות של הכתובה
אז ככה, כתובה נקראת כתובה כי כל מה שכלול בחיי הנישואין – כתוב בה – ומכאן שמה של הכתובה, ממש הכל מא' עד ת' כל חובותיו של האיש כלפי האשה כלתו
עכ"פ הכתובה המסורתית על פי ההלכה בנויה תחילה מתאריך, מיקום, ושמות של החתן והכלה,
ואכן למרות שהאישה לא מתחייבת בכך, נראה שההסבר לכך הוא כי הגבר הוא פחות רגשי ולכן צריך לעורר אותו בעניין ואילו אשה תעשה כן בלי ספק,
– ולאחר התחיבויות אלו מתחייב האיש התחייבות אחרת שהיא עיקר הכתובה, והוא כבר הליך של גירושין ולא של נישואין להביא לאשה כסף בסכום של 200 מנה כ3000 ₪ אם יגרש אותה בעתיד,
תוספת כתובה:
אך כעת החתן ממשיך בהתחייבות ומוסיף על הסכום של הכתובה סכום הנקרא תוספת כתובה, הרבה מהחתנים לא יודעים שאינו חובה על פי ההלכה, והוא רק כאות מחווה לאישה שאם יגרשה יתן לה סכום גדול, יש שנוהגים לרשום 52 אלף ויש 101 אלף ויש 200 אלף ועוד, וצריך לזכור שיתכן שיום אחד הסכום יהיה צריך להפרע, לכן חכם עיניו בראשו.
התחייבות נוספת מצד האשה שכל מעשיה ידיה לבעלה ואילו על האיש מוטל כנגד לדאוג לכל צרכיה,
ועוד מתחייב האיש לא לקחת אישה נוספת
ולא ימכור שום נכס מנכסיה בלי רשותה
אחר כל זה חותמים שני עדים והחתן בעצמו ועושה קניין הלכתי בהגבהת חפץ ובכך הושלם עניין הכתובה,
את כתובה שומרת האמא של הכלה, מפני שהוא שטר חוב השייך לאשה, ומברכים אותם שלא תפתח הכתובה לעולם
נתינת הטבעת טעמים רבים נאמרו לה
בדרכו של עולם שהאיש קונה תכשיטים לאשה כאות מחווה על אהבתו אליה, ועל הערכתו הגדולה אליה, ולכן בחופה שהוא הרגע המרגש ביותר של בני הזוג, שהחליטו לבא יחד בברית נישואין מעניק האיש לאשה טבעת, שבה הוא מקבל את הסכמתה להיות לו לאשה בכך שהיא מושיטה את ידה ומראה את הסכמתה לעניין,
יש שנוהגים להוסיף שגם האישה נותנת לאיש, ומנהג נחמד הוא, אך אין בכך כל כך צורך מפני שאם האיש נתן לאישה טבעת מראה הדבר שהוא בודאי רוצה לישא אותה, ורק נותרה הסכמתה וכשהיא עונדת את הטבעת לא נותר אלא לבשר על הסכמת שתי הצדדים,
למרות זאת מי שנוהג לתת טבעת גם לבעל הרי זה מפני שיום זה הוא אות וסמל לכך שהזוג המאושר הינם זוג נשוי הוא שלה והיא שלו בלבד, וטבעת האיש מסמלת את היותו נשוי ולכן אין לך רגע מתאים יותר משעת עמידת החתן והכל התחת החופה לעשות זאת, וזה הטעם של מסירת הטבעת של האישה לאיש, ואין שום בעיה הלכתית בכך כל עוד שהאשה לא אומרת שהאישה מקודש לה בטבעת זו, למרות שזו המציאות כי האיש רשאי לישא שום אישה נוספת עליה, יש לציין כאן נוסח מתאים לאמירת האישה לאיש והוא:
"אני מברכת אותך בטבעת זו המסמלת שותפות וזוגיות, ובכך בוחרת לחלוק יחד את ימי חיינו בטוב וברע, ובחברות אהבה ושלום" ואז נותנת את הטבעת.
